<h1>הרוקח סימן שע"ח</h1>
<h2>דף מ:</h2>
הלכות ראשון בראשון בטל, חילוקים. במסכת שבת בפרק במה אשה (דף ס"ה) אבוה דשמואל עביד לבנתיה מקוואות ביומי ניסן ומפצי ביומי תשרי ומייתי לה בבכורות בפ' מעשר בהמה ומסקנא גזירה שמא ירבו נוטפין על הזוחלים, ולא אמרינן ראשון ראשון בטל כדאמרינן בפ' בתרא דע"ז (דף ע"ג) המער' יין נסך מחבית לבור אפי' כל היום כולו ראשון ראשון בטל אעפ"י שיין נסך שנתנסך לע"ז אסור מן התורה, אלא לפי שיין נסך נופל טפין טפין בטל אבל היכא דנפיש כטיפת מי גשמים לא כמתרץ בפ' בתרא דע"ז (דף ע"ג) גבי צינור וחבית. נקוט כלל זה בידך דבר שדרכה בכך לא שייך למימר ראשון ראשון בטל הילכך לגבי מקוה לא שייך ראשון ראשון בטל. ובשלהי נדה גבי דם תבוסה חכמים מטהרין שראשון נפסק ואפי' ר' יהודה לא מטמא אלא מינו משום אין דם מבטל דם אבל כשאינו מינו מודה. והא דיין נסך בטל לעניין איסור הנאה אבל לשתייה אסור ככל איסורין שבתורה דבנותן טעם אסור דומיא דזרוע בשילה. ובפ' כיסוי הדם (דף פ"ז) ובזבחים בפרק התערובת (דף ע"ז) דם שנתערב במים אם יש בו מראית דם ונתערב דם ביין רואין אותו כאילו הוא מים ולא אמרן אלא דנפל מים לתוך דם אבל דם לתוך מים ראשון ראשון בטל, ואמר רב פפא לעניין כיסוי הדם אינו בטל אבל לעניין קדשים לא שיכול להביא כפרה מן המובחר. בפרק ב' דסוטה (ט"ז ע"ב) דם ציפור שיהא ניכר לרבנן ברביעית משערינן במנחות בפרק ב' מידות ובנזיר בפרק ג' מינין (דף ל"ח), מאחר דמצותו בכך לא בטיל. ובריש מכו' ג' לוגין שנפל לתוכן קורטוב יין מראיהן כמראה מים, כל דבר שעל ידי רוב אוסר או על ידי מראה הוי כרוב שייך למימר שאותו דבר בטל על ידי ראשון ראשון ולא בא לידי צירוף אבל ג' לוגין במ' סאה לעולם הן מיעוט מה לי על ידי עירוי מה לי בבת אחת וכן קורטוב יין, זה נוסחי מס"ע של מורי ה"ר שמחה ז"ל.
